הכרעת דין בתיק ת"ד 9415-12-10

מבוא:

הנאשם הואשם כי ביום 10.05.10 בשעה 18.20 נהג ברכב מסוג מזדה בפתח תקווה, ברחוב בזל כשהוא יוצא מחניון לכביש. באותה שעה משמאל לימין כיוון נהיגת הנאשם, נסעה פרטית שברולט. הנאשם יצא מהחניון לכביש, פנה שמאלה, חסם דרכו של רכב השברולט וכלי הרכב התנגשו. כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונחבל הנאשם.

העבירות שיוחסו לנאשם הם:

א.      אי מתן זכות קדימה ביציאה מחניון - עבירה על תקנה 64 (ב) לתקנות התעבורה.

ב.       נהיגה בחוסר זהירות - עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

ג.        גרימת תאונה- עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה.

אין מחלוקת כי אכן הנאשם יצא ממגרש החניה לכביש תוך פניה שמאלה, מדובר ברחוב דו סטרי. עוד ההגנה מודה בקיום ההתנגשות, בעובדה כי התרחשה קודם השלמת פניה לשמאל ובתוצאותיה.

אולם, עיקר טענתה של ההגנה כי האשם לגרם התאונה רובץ לפתחו של הנהג המעורב, שכן הנאשם החל בפניה רק לאחר שנהג משמאלו עצר התנועה ואפשר לו לפנות שמאלה. אולם הנהג המעורב עקף מספר מכוניות תוך נהיגה בנתיב הנגדי והתנגש הרכב הנאשם במהלך הפניה שמאלה, טרם הספיק הנאשם להתיישר בנתיבו.

פרשת התביעה:

להוכחת כתב האישום העידה המאשימה את עת1, הנהג המעורב , על פי עדותו מדובר ברחוב דו סתרי, פקוק בכיוון נהיגתו, אשר בהמשך הדרך מתפצל לפניה ימינה ולפניה שמאלה, כיוון שרצה לפנות שמאלה, יצא מהפקק בנסיעה איטית שמאלה כי בנתיב הנגדי לא היו רכבים. ואז מצא עצמו מול רכב הנאשם שיצא מהחניון ועצר באמצע הכביש כי הבחין בו. הוא בלם אך פגע ברכב הנאשם בדלת צד שמאל.

המעורב הגיש סקיצה (ת1) שערך במשטרה ולפיה ארעה ההתנגשות בצד שמאל של הכביש ולא בנתיב הנגדי - על פי סקיצה זו נדמה שבכל מסלול 2 נתיבים. והתאונה ארעה בנתיב השמאלי שבכיוון נהיגתו (צד ימין בכביש). אך התברר כי בסקיצה טעות וכן קיים מעבר חציה לפני היציאה מהחניון (ת2).

כבר בחקירתו הנגדית, מסר כי מדובר בכביש דו סטרי כאשר בכל צד נתיב (עמ' 2 ש' 9), המעורב זיהה את מקום התאונה בתמונה וסימן מיקומה כפי שטען בחקירתו הראשית דהינו  בצד ימין של הכביש.

המעורב התחמק מלענות על שאלה ישירה האם היה בנתיב נסיעתו וענה כי אין במקום כל פסים או נתיב מסומן וכי הכביש רחב. 

עוד אציין כי מסר שבזמן התאונה עברו רכבים חופשי בנתיב הנגדי, אישר כי מיד לאחר היציאה מהחניון קיים מעבר חציה. מסר כי מדובר ברחוב רחב שיכולים לעבור בו גם 4 רכבים, אין במקום איסור על עקיפה, הוא נהג 30 קמ"ש והבחין לראשונה ברכב הנאשם שהוא עבר את הרכבים ואז בלם,  רכב הנאשם לא עבר לנתיב הנגדי.

במהלך חקירת עת1, הוגשו תמונות נ1-נ3. מתמונות אלה עולה כי מאזור התאונה קיים קו קטעים ד1.

עד תביעה מס' 2 בוחן התנועה שמשון מדקר (עת2), הכין לוח צילומים של מקום התאונה (ת3), אשר לצערי הרב הוגש רק צילומו לבית המשפט, בשחור לבן ובהקטנה. העד לא הכין דו"ח בוחן מפורט בנושא. ולא הכין סקיצה ובה מדידות הכביש והנתיבים. אציין כי העד מסר כי מדובר בתיק הצמדה שבו לא יצא לשטח, אולם מהאמור בת3, עולה כי התמונות צולמו ע"י עת2 בשטח ביום 20.06.10.

במהלך עדותו התברר כי המלצתו של עת2, הייתה להעמיד לדין את הנהג המעורב (עת1) ולא את הנאשם, שכן כפי שטוענת גרסת ההגנה, הנאשם אכן קיבל זכות קדימה (עמ' 7 ש'9) - אך המלצה זו לא נתקבלה ע"י ראש מדור תאונות דרכים שקבע שיש להעמיד לדין את 2 הנהגים שכן הנאשם יצא מחניון והוא מחויב בזכות הקדימה.

כן הוגשה במהלך עדותו, הודעת הנאשם ת4, סקיצה שערך הנאשם ת5, ומסמך רפואי ת6.

פרשת ההגנה: